מילולית – נייר לעוס (צרפתית). כינוי לחומר עיצוב העשוי בלילה של עיסת נייר, דבק, אבקת גיר, ולעתים גם חול דק. את החומר החדש שנוצר ניתן לעצב בעודו רטוב, לייצב על ידי ייבוש בתנור, ולבסוף לצבוע או לצפות בלכה. החל במאה החמש-עשרה שימש הפאפִּייֶה מאשה בקשמיר שבהודו לעיצוב קופסאות, צנצנות וחפצי חן. ביפן שימש ליצירת חלקי ריהוט עיטוריים. החל במאה השבע-עשרה החלו לעצב ממנו חפצי פולחן, מסכות ובובות, ולייצר בקנה מידה תעשייתי חפצי חן וחלקי ריהוט עיטוריים. במהלך המאה העשרים ובימינו אימצו אותו קבוצות אמנים כחומר יצירה עיקרי. דוגמה לכך היא "פארק הטארוט" של ניקי דה סנט פאל Nikki De Saint Phalle.. החומר, בהיותו זול ונוח לעיצוב, משמש לפעילויות אמנותיות במסגרות של חינוך לאמנות.

חזרה לעמוד מילון המונחים הראשי