מגמה שבאה לידי ביטוי ביצירה האמנותית והספרותית באירופה ובתנועה של יוצרים סימבוליסטים בין השנים 1910-1885 לערך. המאפיין המרכזי של הסימבוליזם הוא שימת הדגש על הביטוי הסובייקטיבי והימנעות מהייצוג הישיר של המציאות. היוצרים הסימבוליסטים שילבו היבטים שונים של המציאות בדרך של רמיזות ובאמצעות סמלים דו-משמעיים אך בעלי עוצמה רבה. הם שילבו מיסטיציזם דתי וביטויים ארוטיים, דקדנטיים וקמאיים. בין האמנים הסימבוליסטים הבולטים: אודילון רדון, גוסטב מורו, פוביס דה שאוואן, גוסטב קלימט, לדוגמה הציור יופיטר וסמלה של גוסטב מורו משנת 1895.