תורה בתחום האנתרופולוגיה והבלשנות שפותחה במיוחד במחקר של האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס שעשה שימוש בבלשנות הסטרוקטורליסטית של פרדיננד דה-סוסיר (De Saussure) בראשית המאה העשרים. הגישה הסטרוקטורליסטית עוסקת באיתור מבנים בתופעות חברתיות ותרבותיות ובשפה. המבנה (הסטרוקטורה) מוגדר כמכלול הכולל כמה מרכיבים המתקשרים זה לזה ולמכלול השלם. המבנה על פי לוי שטראוס הוא תוצר מחקרי שאין לו קיום במציאות אמפירית. האנתרופולוגיה הסטרוקטורליסטית נעזרת בבלשנות בכך שהיא מטפלת בתרבות האנושית, במיתוסים ובהתנהגות כאילו היו מרכיבים של שפה. המבנים מטבעם, על-פי תורתו של שטראוס, הם דינמיים, והם נשלטים על ידי חוקים פנימיים המחוללים שינויים. הסטרוקטורליסטים עוסקים ביכולת של מערכות לשנות את עצמן בעודן שומרות בעיקרון על אותו המבנה. מאפיין המפתח של החשיבה הסטרוקטורליסטית הוא חשיבות היחסים בין המרכיבים בתוך המבנים, על פני המרכיבים, והמבנים עצמם.

חזרה לעמוד מילון המונחים הראשי