מצרפתית, "דרך חדשה למתן צורה (עיצוב)". תאוריה באמנות שנוסחה על ידי האמן פייט מונדריאן ועמדה בבסיס הציור שלו ושל אמנים אחרים מקבוצת הדה-סטיל, כמו תיאו ואן דוסברג, בין השנים 1920-1912. תאוריה זו דגלה באמנות מופשטת המנותקת כליל מעולם התופעות, כוללת קומפוזיציות של זוויות ישרות בקווים אנכיים ומאוזנים וצבעי יסוד – לבן, שחור ואפור, ומקיימת איזון, שיווי-משקל וצמצום בצורות.

חזרה לעמוד מילון המונחים הראשי