שיטה אמנותית שהומצאה על ידי מרסל דושאן והאמנים הדאדאיסטים כמו הנס ארפ והנס ריכטר. המקריות כתופעה המתרחשת במציאות אומצה כמרכיב ביצירת האמנות כחלק משאיפתם של אמנים אלה לקרב את האמנות לחיים. ולפי דבריו של ריכטר: "המקריות עניינה אותנו כתופעה שכלית רוחנית. את המקריות תפסנו כתהליך קסמים שבעזרתו נוכל להתגבר על מחסומי הסיבתיות ועל הרצון המודע…". דוגמה ידועה ליצירה המושתתת בעיקרה על המקריות היא יצירתו של הנס ארפ: "קולאז' עם ריבועים המסודרים בהתאם לחוקי המקריות" משנת 1917.