גשטאלט (Gestalt)

מונח בפסיכולוגיה שפירושו המילולי – קונפיגורציה או תבנית (גרמנית). פסיכולוגיית הגשטלט טוענת כי משמעות של מערכת צורות (לשוניות, חזותיות או מוזיקליות) מתקבלת מצירופם של הרכיבים הבודדים. במילים אחרות: משמעות הרכיבים הבודדים נקבעת מתוך השלם. מתוך תפיסה זו רואה פסיכולוגיית הגשטלט בהתנהגות תופעה הוליסטית (כּולית), ומאמינה כי כל התנסות, לרבות התנסות אסתטית, קשורה לכמה מבנים בסיסיים שלא ניתן לפרקם. בתחום האמנות הגשטלט היא תפיסה ביקורתית המניחה כי הצופה או המתבונן אינו משליך ערכים אסתטיים או רגשיים על יצירת האמנות, אלא מוצא אותם ביצירה עצמה. תפיסת הגשטלט יושמה למשל באמנות המינימליסטית מתוך אמונה כי המתבונן מתחבר היטב לצורות הבסיסיות המאפיינות זרם זה, שכן הוא משלים רכיבים בדמיונו.