המונח נטבע לראשונה על ידי המבקר הגרמני הרוורט וולדן כדי לאפיין את האמנות המודרנית ולהבדילה מהאימפרסיוניזם. אולם בהמשך החל המונח להתייחס לאמנות שבה מודגשים הרגשות הסובייקטיביים של האמן על פני הערכים הרציונליים או האובייקטיביים. הדגש על הרגש מושג בדרכי הבעה חזותיות כמו צבעוניות חריפה, או בעיוותים ובהגזמות בדמויות ובתנועותיהם או בסביבה שבה הן מוצגות. דוגמאות לאקספרסיוניזם נראות בציור הגרמני של המאה השש-עשרה ובעבודותיו של הצייר הספרדי בן המאה השבע-עשרה אל גרקו. בראשית המאה העשרים הביטוי אקספרסיוניזם משמש כדגל לקבוצות אמנים בגרמניה כמו קבוצת הגשר וקבוצת הפרש הכחול. אלה שאבו מדרכי הבעה של יוצרים פוסט-אימפרסיוניסטים כמו וינסנט ואן גוך או אדוארד מונק. ניתן לראות ביטויים אקספרסיוניסטיים גם ביצירתם של ציירים מקסיקנים כמו דייגו ריביירה ופרידה קלו בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים.