המונח שמקורו בצרפתית: L'Art pour l'Art, רווח בקרב משוררים אוונגרדים במחצית המאה התשע-עשרה, ביניהם שרל בודלייר ותיאופיל גוטייה. מטרתו של המשפט היא לציין שהיצירה האמנותית עומדת בזכות עצמה ונוצרת למען עצמה, והיא אינה זקוקה לכל הצדקה מחוץ ליצירה – לא הצדקה מוסרית ולא חברתית. תפיסה זו השפיעה על ראיית האמנות של התנועה הסוריאליסטית ועל מבקרי אמנות מודרניסטים כמו אלפרד בר וקלמנט גרינברג.