אמנות שנוצרה על פי אמות המידה האסתטיות, הערכיות והרעיוניות של האקדמיות לאמנות שרווחו באירופה החל במאה השבע-עשרה ועד המאה התשע-עשרה, ובאמריקה בראשית המאה התשע-עשרה. האמנות האקדמית קידשה את המודל של האמנות הקלסית: דיוק והקפדה בייצוג גוף האדם, נופים וסביבות, ואידאליזציה והאדרה בייצוג המציאות. נושאים היסטוריים נחשבו לראויים ביותר, במיוחד נושאים מן ההיסטוריה העתיקה והמיתולוגיה הקלסית. בשלהי המאה התשע-עשרה האמנים האוונגרדים התייחסו אל האמנות האקדמית כאל אמנות מיושנת ומאובנת, ופרצו את גבולותיה.

חזרה לעמוד מילון המונחים הראשי